הספר “עוברת אורח” מאת הסופרת לידיה גורדון קנכט, מתאר את קורותיה של משפחה יהודית, המתחילה את דרכה מפולין, ועוברת לדרום אמריקה. המשפחה, שחיה בפולין, נסמכת על האב, שהוא המפרנס העיקרי בבית. לאחר שמחלת האב מביאה למותו, מגלה הילדה בת התשע, כי אמה מתעוורת ואינה רואה דבר. באומץ של ילדה בת תשע, מתהפכים התפקידים, והילדה מתפקדת כאם לאמה. לאחר שנים של עוני ומחסור, חלק מבני המשפחה עוברים לדרום אמריקה, שם נראה כי החיים יאירו להם פנים. לאחר שנים, המשפחה עולה לארץ, לקיבוץ ישראלי בצפון.
הסופרת חושפת את בעיותיהם היום-יומיות של המהגרים, ודנה בהפגנות מחאה קומוניסטיות, תנופת הקיבוצים וכן במשבר הנישואין של המספרת, שגורם לה לחשבון נפש עמוק ולשינוי משמעותי בחייה. ישנם קטעים בספר, המתארים באופן כה אמיתי את החיים של המספרת ומשפחתה, שגרמו לי להזיל דמעות ולהרטיב את דפי הספר. כשקראתי את הסיפור על חיי המהגרים, חשבתי על סבי, סבתי ועל אבי ואחיו, שאף הם עלו לארץ מהונגריה, ועל הקשיים הרבים שבהם הם נתקלו, יום- יום. אני, כילדית הארץ, מרגישה כאן מצויין, וזה המקום הכי טבעי עבורי. אך, לעולים חדשים, צפויות הפתעות נעימות וגם הפתעות פחות נעימות, בהגיעם לארץ חדשה.
בספר שזורים יסודות ביוגרפיים. הספר מספר את קורות משפחתה של הסופרת, כשהמציאות והדימיון משמשים בו בערבוביה. ראשיתו של הספר בצילום משפחתי של אימה של הסופרת, ושל סבתה העיוורת. הצילום הקסים את הסופרת גורדון-קנכט ועורר בה זיכרונות על הוריה וילדותה.
מתוך הספר:
“מהגרים זה אליס איילנד, מוטל בן פייסי החזן בדרך לאמריקה. מהגרים זה המון אנשים באוניה מתפרקת, מתבוננים בחוף המבטחים. הם באים מרעב ועוני, וימצאו את הזהב. ילדיהם יהיו רופאים מהנדסים, עורכי דין. מהגרים הם לעולם זרים, מתלבשים אחרת, יש להם ריח שונה. אבל אנחנו, בני המהגרים…אנחנו עולים ושרים, כי יש לנו אידאולוגיה. אנחנו באים מבתים בהם החלום של אמריקה קרם עור וגידים. אנחנו היינו החלום האמריקאי. כשאנחנו עולים על אוניה או אווירון אנחנו משאירים מאחורינו את הרחובות בהם מתגלגל הזהב. אנחנו נוסעים אל הארץ המובטחת. אנחנו לא מכאן. הריח אחר, המבטא מגוחך. אנחנו באים מארץ אינדיאנים, ולא מכירים את עגנון. את השמות שלנו משבשים או מחליפים בשמות אחרים. אנחנו מתגעגעים לסיר הבשר ואל הורינו. אנחנו בני מהגרים. אנחנו מהגרים.”
על הסופרת, לידיה גורדון-קנכט:
הסופרת היא ילידת שנת 1938. היא נולדה במונטבידאו, שבאורוגוואי. מאז עלייתה ב-1964 עם בן זוגה לארץ, מתגוררת בקיבוץ געתון שבגליל המערבי. נשואה ואם לשלושה ילדים בוגרים.
בעלת תואר ראשון בהצטיינות בחוג לספרות כללית מטעם אוניברסיטת חיפה. בעלת תואר שני בחוג לתורת הספרות מטעם אוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר דוקטור לספרות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג ללימודים היספנו-אמריקאיים. בעלת תעודת הסמכה להוראה מטעם סמינר למורים מדריכים של עליית הנוער. עוסקת כל השנים בהוראה במסגרות שונות.
סיפוריה פורסמו בכתבי עת ספרותיים, חלקם תורגם לאנגלית ולספרדית.
סיפורה “האשה שגידלה חד-קרן במטבח”, שתורגם ע”י אשר הריס, זכה בפרס תרגום בינלאומי.
ספריה הקודמים: לאטלנטיס ובחזרה-סיפורים (ספרית פועלים,1978), תסריט דרום-אמריקני-סיפורים (ספרית פועלים,1989), טאנגו למאחרים,סיפורים (ספרית פועלים,1999), הסיפור של מרתה-רומן (גוונים,2002), להיות ככל העולם-השינוי בקיבוץ (מערכת, 2008), המשחק הטקסטואלי (הוצאה Hispanoamerica,, אוניברסיטת מרילנד, ארה”ב)
לסיכום:
שם הספר: עוברת אורח
מאת: לידיה גורדון קנכט
עורך: יקיר בן-משה
הוצאה: פרדס
מספר עמודים: 198 עמודים
מחיר: 69 שקלים
גילוי נאות: הספר התקבל לסקירה.
התמונה באדיבות ההפצה.