בליל הסדר השנה, בעזרת השם, אני אקרא בהגדה של פסח מיוחדת ונשית במיוחד. טליה מרים גולן הצליחה לשזור בסיפורי מצריים, העוברים מדור לדור, את סיפוריהן של נשים, מתחומים שונים, שהייתה להן השפעה רבה על כולנו, אך פועלן מעולם לא פורסם.
תמונה: באדיבות ההוצאה.
הבחירה בסיפור של אשה זו או אחרת לא הייתה קלה, כפי שטליה כותבת בפתח הדברים להגדה. היו נשים רבות וסיפורים רבים שעליהם ניתן לכתוב. לאחר מחשבה עמוקה, בחרה טליה בסיפורים מסויימים של נשים מסויימות, ושילבה אותם בין סימני הסדר, ובין כוס ראשונה לשניה, לשלישית ולרביעית.
אהבתי את המבנה הייחודי של ההגדה, ואת שילוב הסיפורים של הנשים בסיפור ההגדה. לדוגמא, לפני “כרפס”, בו מטבילים את ירק הכרפס במי מלח, מביאה טליה מרים גולן את סיפורה של אשת לוט, ששמה עידית. כפי שניתן לקרא על עידית, היא הביטה לאחור על סדום, כי ריחמה על בנותיה, שנשארו בסדום. טליה מרים גולן כותבת כי “בטובלנו ירקות במי מלח, אנו טועמים גם את דמעותיה המלוחות בהשקיפה לאחור בכאב על בני עירה ההולכים וכלים באש ובגופרית”. הטעם של הכרפס מתעצם בפינו, לאחר קריאת סיפורה של עידית, היא אשת לוט.
הנשים שישבו איתנו לשולחן הסדר בערב פסח הן: הנרייטה סולד, אשת לוט, יעל בן-דב-לוחמת הלח”י, דינה אברמוביץ’-ספרנית בגטו וילנה, יהודית נסיהו-פרידמן-סוכנת המוסד שהשתתפה בלכידת אייכמן, אסתר שפירא-הגננת העברייה הראשונה, רג’ינה יונס-הרבה האורתודוכסית הראשונה, ברכה גורן-הטרקטוריסטית הראשונה, רחל מרקובסקי-הטייסת העבריה הראשונה, טוראי אסתר ארדיטי-מעוטרת הצל”ש הראשונה, רוז’ה רובוטה-חברת מחתרת אושוויץ’-בירקנאו, רחל כגן-חברה בכנסת הראשונה ויו”ר ויצ”ו ישראל, שלומית פלאום לבית לוריא-התרמילאית הראשונה להודו, הרבנית אסנת ברזאני-ראש ישיבה, נשים פוסקות הלכה, יהודית קפלן הראשונה שציינה את בת המצווה שלה בעלייה לתורה, ועוד.
הנשים החשובות האלה וסיפוריהן מעצימים את לימוד ההסטוריה של עמינו ומציגים גם נקודת מבט נשית על ההגדה של פסח. כל זאת, מבלי לגרוע מהטקסט המקורי של ההגדה.
מהו מבנה ההגדה?
מבחינה עיצובית, הגרפיקה נותנת תחושה של שילוב ישן עם חדש, נשי עם גברי, מסורת עם חידוש.
בצד הטקסטים העכשוויים מופיע סמל המאפיין אותם:
“עבודת טלאים” – סיפורים קצרים על נשים גדולות – נשים חדשניות, פורצות דרך שהקדימו את זמנן.
“פאזל” – מביא את סיפוריהן של נשים למדניות, נשים שלמדו, לימדו וכתבו בזמנים בהם לא היה הדבר מובן מאליו.
“אור וצל” – סיפוריהן של נשים לוחמות בצה”ל ובמחתרות שלפני קום המדינה.
“שני הצדדים של אותו השלם” – קטעים המובאים בהקבלה לטקסט המסורתי ויוצרים עמו שלמות.
בעמוד 26, לדוגמא, מופיע הטקסט המקורי, “כנגד ארבעה בנים דיברה תורה…”. בעמוד הבא, מול עמוד 26, נהניתי לקרא “כנגד ארבע בנות דיברה תורה”, מתוכו לדוגמא: “אחת חכמה – כשולם עובדים במרץ בסיכול ממוקד של כל גרגר חמץ ובמיגור האבק שמאחורי הארונות, היא מתעקשת להתמקד בהכנות הרוחניות.”
הרעיון לכתיבת ההגדה נולד לפני כ-15 שנה, כשהמחברת, טליה מרים גולן, ערכה לראשונה סדר פסח לבד עם אימה ובניה, לאחר שהתגרשה מבעלה ואביה נפטר. עריכת הסדר הוטלה עליה. היא הבינה שבערב זה היא רוצה שהיא ובניה יתחברו לכך שגם נשים היו חלק מסיפור יציאת מצרים, ושלאורך כל דורות המורשת היהודית, נשים הובילו תהליכים והיו שותפות מלאות לעשייה הדתית והחברתית.
כשהציגה טליה בפני הרב מנחם פרומן את ההגדה, מספר ימים לפני שנפטר ממחלה קשה, הוא אמר שזו בשורה. זו ההגדה הראשונה שקולן של הנשים נשמע בה כפשוטו. בלי תחכום. וזה הקול האמיתי של ההגדה.
טליה, במהלך חייה, עסקה בחינוך מיוחד, בהעצמה של ילדים מתוך אמונה כי לכל ילד, ולא משנה כמה פגוע הוא נולד, יש פוטנציאל לגדול ולהתפתח. כיום, טליה מנהלת יחידה להתפתחות הילד המתמחה בטיפול בילדים להם עיכוב התפתחותי. זאת לצד הוראה בתוכנית של לימוד לקראת תעודת בגרות ביחידות מותאמות לתלמידים בחינוך המיוחד.
בנוסף, טליה מתנדבת בעמותת “חיבוק ראשון”. עמותה ששמה לה למטרה לעטוף בחיבוק תינוקות שננטשו בבתי החולים. כשהבינה טליה שלא תוכל להביא עוד ילדים לעולם, מסיבות רפואיות, בחרה להתנדב למען ילדים של אימהות אחרות. ילדים שאימותיהן , מסיבות שונות, לא יכולות לתת להם את הדבר הבסיסי ביותר להתפתחותם. בכל עת שנדרש היא מגיעה, עם עוד מתנדבות, מספר פעמים בשבוע לתת לתינוקות אלו, יהודים וערבים, את החיבוק והחיבור כפי שנתנו אמהותיה הרוחניות מרים, שפרה ופועה. וכפי שבת פרעה עשתה בדיוק את זה, עם התינוק (העברי) הנטוש שמצאה ביאור.
לסיכום:
הגדה של פסח
והגדת לבתך
מאת: טליה מרים גולן
בהוצאת סטימצקי
מספר עמודים: 119 עמודים.
מחיר: 79 שקלים
נדפס בישראל 2013
פסח כשר ושמח!
גילוי נאות: הספר התקבל לסקירה.