לפני שהתחלתי בקריאת הספר החדש “לאן נעלם דב שדה”, מאת בלהה קלישר ברנר, לא יכולתי להתעלם מהמלים הכתובות על הכריכה: “ספר מסתורין שיגרום לכם לנעול את דלת הבית”. אז, אני קוראת ממושמעת, ומכיוון שהייתי לבד בבית, בשעת ערב מאוחרת, אכן וידאתי כי הדלת נעולה.
לקחתי את הספר, שעל כריכתו ציורים מסקרנים, אל הספה שבסלון ביתי, ובידי כוס קפה קר. הייתה זו שעת ערב מוקדמת, וכשראיתי שהספר הוא רק בן 221 עמודים, ידעתי כי אסיים אותו עוד לפני שאלך לישון.
בספר מתחיל בתעלומת היעלמות ו של דב שדה מהמחלקה הפתוחה של בית החולים הפסיכיאטרי בו היה מאושפז.
במוחי עלו מייד מספר רב של שאלות, כגון:
מי זה דב שדה הזה?
למה הוא היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי?
למה הוא נעלם?
מיהי מספרת הסיפור ומה הקשר שלה לדב שדה?
התחלתי בקריאת הספר, ומייד התחברתי לסגנון הכתיבה המותח והקולח.
דב שדה, מסתבר, הוא חוקר פרטי, והסיפור נכתב במו ידיו. שזורות בתוך הסיפור של דב שדה הן הערותיה של דוקטור ר. ש., שטיפלה בדב שדה בבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה.
מודע הגיע דב שדה לבית החולים הפסיכיאטרי ומדוע נעלם? את זאת לא אגלה לכם, כי העניין מורכב יותר משניתן להעלות על הדעת.
הכל מתחיל במר הרטמן מוריס, שמכניס את עצמו לחיים של דב שדה, ולחיי משפחתו. אדון הרטמן (“קרא לי מוריס”) מבשר לדב שדה כי עומדים לחסלו בקרוב, וכי הוא מעוניין שדב שדה ימנע את חיסולו. מאותה פגישה ואילך, קורים אירועים מותחים ומוזרים בחייו של דב שדה, ובחיי הקרובים לו. האירועים כוללים חלומות, קעקועים, אנשים שמנסים לפגוע בו ועוד.
דב שדה נתקל בתעתועי זמן, ובדמויות שרודפות אותו במקומות שונים. חכמתו של דב, ותשומת ליבו לפרטים, עשויה להיות בעוכריו בהמשך הסיפור.
להלן ציטוט שאהבתי מתוך הספר:
“אתה לא מבין שהדרכים בהן הם פועלים הן לא דרכים מקובלות. הם חודרים לתת ההכרה, לאינטואיציה, לחלומות. תחשוב על זה במונחים של היפנוזה. על פאראפסיכולוגיה שמעת? על העברת מסרים דרך חלומות?”
האם דב שדה יימצא? האם תימצא סיבת היעלמותו? האם כל מה שאננו חושבים שהוא המציאות, הוא אכן כזה?
קריאה מהנה!