המלצה על ספר: תרנגולת עיוורת מאת שולמית הרטל

תרנגולת עיוורת מאת שולמית הרטל

את הספר “תרנגולת עיוורת” של שולמית הרטל, התחלתי לקרא הבוקר, בוקרו של יום שבת. כהרגלי, לא הפכתי את הספר כדי לקרא את תקציר העלילה הכתוב על הכריכה האחורית. כשבני משפחתי שאלו אותי על מה מדבר הספר, ממש כשלקחתי אותו לידיי, אמרתי שאין לי מושג, כי אני לא אוהבת להרוס לעצמי את ההפתעה. אחי לקח את הספר לידיו, וקרא את הכתוב על גב הספר ואמר:”נשמע כמו ספר עצוב”. ביקשתי שלא יגלה לי יותר מכך.

כהרגלי, לפני שהתחלתי לקרא, השתהיתי כמה דקות על כריכת הספר הקדמית ועל הציור המופיע עליה. ראיתי אשה, שלה יש שלושה פרצופים. שמתי לב שאחד הפרצופים הוא מבט פנימה, לנפש האשה, ואילו הפרצוף האחר, הוא מבט החוצה, מתוך נפש האשה. לפי שם הספר “תרנגולת עיוורת”, חשבתי שאוליי לא מדובר על עיוורון פיזי, אלא על עיוורון נפשי. האם צדקתי או טעיתי? אדע כשאסיים לקרא.

זהו! התחלתי לקרא.

העלילה של הסיפור היא מיוחדת ובעלת מסר ערכי לכל אחד ואחת מאיתנו. בנוסף, ניתן ללמוד רבות כיצד העבר שלנו משפיע על ההווה והעתיד שלנו. הכתיבה קולחת וברורה, והדמות הראשית, חני תבין, מתפתחת במהלך הסיפור, ומגלה לנו עוד פרט ועוד פרט על דמותה, גם בדפים האחרונים של הסיפור.

“חני מתה למחרת היום המאושר בחייה”. כך נפתח הספר, וכך אנו מתוודעים לחני, גיבורת הספר. מה קרה בחייה, שהפך את היום הקודם ליום המאושר בחייה? זו השאלה הראשונה שעלתה במוחי. את התשובה גיליתי עמוד אחר עמוד, כמו המסע שעבר על חני בעצמה.

מלבד העלילה הדרמטית, ושפת הכתיבה הבהירה, הספר ייחודי בכך שהוא נכתב כשני ספורים, סיפור בתוך סיפור, השזורים זה בזה ומקושרים זה לזה כעבודת אומנות עדינה. הסיפור הראשון, הכתוב בכתב מודגש, הוא סיפורה של חני תבין, כפי שהיא כותבת אותו, בגוף ראשון. חני מתחילה בסיפור מנקודת זמן בהווה, ולוקחת את הקורא לעברה המוקדם מאד, בהיותה פעוטה. לאחר קטע מסיפורה של חני, מופיע קטע בכתב קטן יותר, ולא מודגש. קטע זה הוא סיפורם של האנשים והנשים הקשורים בחייה של חני, משפחתה וחברים. הסיפור הזה מסופר מנקודת מבט כללית, של מספר כל יודע, ובו מתוארים החיים בביתה של חני, במהלך ימי השבעה עליה. לאחר סיפור בגוף ראשון של חני, מופיע סיפור מנקודת המבט הכללית. האורך של שני הסיפורים מאפשר לקורא לעקוב אחרי שניהם, ולהשאר סקרן לגבי שניהם. שולמית הרטל יצרה סיפור המשלב עבר-הווה הקשורים זה בזה, ויוצרים לבסוף סיפור אחד מרתק.

מחברת הספר, שולמית הרטל, היא פסלת ויוצרת שיטת הרטל לפיסול ברשת. כמו מין רמז מטרים, שולמית הרטל נפטרה זמן קצר לאחר שהשיקה את ספרה האחרון, “תרנגולת עיוורת”.

אספר מעט על הספר, וכל מי שלא אוהב ספוילרים וקדימונים, מוזמן לעצור כאן ולקרא את הספר.

בערב שלפני הלווייתה של חני, גיבורת הספר, מצאה נכדתה, יפעה, רשימות שכתבה סבתה. ברשימות של חני, היא מספרת על ילדותה, ועל יחסיה עם אמא ואחיותיה. חני נשואה לרובי האוהב אותה אהבה אמיתית, ויש לה שני ילדים. חני נראית אשה מאושרת וחייכנית, אך היא נושאת עמה סוד מהעבר, המעיב על אושרה. חני מסתירה את הסוד מפני חבריה וחברותיה, מפני ילדיה, מפני בעלה, ואף מפני עצמה.

חייה של חני משתנים, במחצית השנייה של חייה, כאשר היא נתקלת במקרה בערימת ספרי פסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה. חני מתחילה לקרא בספרים, ויוצאת למסע פנימי להבנת התנהגותה ולהבנת השתלשלות חייה. חני והפסיכולוגית איריס, צוללים לעברה של חני, ומצליחים לחשוף את הסוד של חני. סוד שחני עצמה החביאה מעצמה. התרנגולת העיוורת, כפי שהקורא מגלה, היא חני. מי כינה אותה כך? ומדוע? האם התרנגולת מצליחה לראות לבסוף?

את התשובות לשאלות האלה תוכלו לקרא בספר.

תרנגולת עיוורת

מאת: שולמית הרטל

בעריכת: דורית זילברמן ותום אלרום

הוצאת אלרום

224 עמודים

מחיר: 78 שקלים

גילוי נאות: הספר התקבל לסקירה.