כשהאדם בריא, ואין לו מוגבלות, הוא לא מבין ולא יכול לדמיין כמה קשה לאדם עם מוגבלות ביצוען של מטלות יומיות, ולכאורה פשוטות. אתמול, במהלך ארוחה, פעולה יומיומית ותדירה, נכנסתי לנעליהם של אנשים עם מוגבלות בראייה, מוגבלות מוטורית בידיים, ומוגבלות שמיעתית.
השתתפתי ב”ארוחת חושים”, שעמותת נגישות ישראל ערכה, המדמה את חווייתו של אדם בעל מוגבלות במסעדה.
הרגשתי על בשרי את תחושת חוסר האונים וחוסר הביטחון, כשעל עיניי הונח כיסוי עיניים. הלכתי כמה מטרים בודדים בלבד, כשאיני רואה דבר, ורק זרועי מונחת על כתפו של אור, שהלך לפניי ועזר לי לתפוס את מקומי ליד השולחן. “שלא ישכחו אותי כאן בחוץ, איפה הכסא שלי? יש מקום להניח את המעיל?” ועוד שאלות וחששות רבים עלו במוחי, כשאיני רואה דבר.
את המנה הראשונה של הארוחה אכלתי כשעל עיניי מונח כיסוי עיניים. כמה קשה לחבר את רכיבי המוזלי, שכלא רואים דבר. כמה קל היה לי להכניס את אצבעותיי היישר לתוך הדבש ולהרגיש דביקות מהי. כן, וגם הרגשתי נבוכה וחסרת אונים. המסע של הכפית אל הפה אף הוא לא תמיד מסתיים בבטחה כשלא רואים דבר.
את המנה העיקרית של הארוחה אכלתי עם כפפות, שהקשו על כיפוף אצבעותיי. הרגשתי כמה קשה לתפקד עם מוגבלות מוטורית. כמה קשה לאחוז כוס. לאחוז את הכוס ביד אחת? בלתי אפשרי.
לקינוח, ניסיתי להזמין שתייה חמה מהמלצר, כשאוזניות שחוסמות את רעשי הסביבה הונחו על אוזניי, ולא שמעתי כמעט דבר. הרגשתי כיצד מרגישים אנשים, שיש להם לקות שמיעה. הבנתי את עצותיה של מיכל רימון, מנכ”לית עמותת נגישות ישראל, שהסבירה כמה חשוב לדבר לאט וברור, ולא להסתיר את השפתיים מאחורי השיער, או מאחורי חפץ כלשהו. מיכל אף ציינה שחשוב לא לדבר בהדגשת שפתיים יתירה, כי זה מקשה על קריאת השפתיים.
לידיה, שהתעוורה לפני כעשרים שנה, הסבירה לנו איך לעזור לאנשים עם מוגבלות בראייה. היא הסבירה לנו, שחשוב לשאול האם האדם צריך עזרה, וגם חשוב לשאול כיצד הוא רוצה שיעזרו לו. בנוסף, לידיה הבהירה שחשוב לתאר את מה שאנו רואים לאדם שאינו רואה, וזה מאד עוזר לו.
זה מאד טבעי, שגם אנשים בעלי מוגבלויות שונות רוצים לבלות לבד, או עם חברים ומשפחה במסעדות ובבתי קפה. לכן, חשוב שמנהלי מקומות הבילוי והצוות העובד במקומות אלה יהיו מודעים לצרכים המיוחדים של אנשים עם מוגבלויות. המודעות ותשומת הלב לפרטים החשובים יכולה לחולל שינוי עצום בחוויה של האדם במקום. לדוגמא, תפריטים בכתב מוגדל, לפטופים שיקריאו את התפריטים לסועדים, מלצרים שמדברים ברור, ועוד.
לאחר החוויה של אתמול, אני מרגישה שהמודעות שלי לעניין הנגישות עלתה פלאים. אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה או את המידע החשוב שבו עם חברים ומכרים.
אני נרשמתי לקבלת עדכונים אודות פעילות העמותה.
ארוחת החושים מוצעת אף היא כפעילות מטעם העמותה. ניתן להזמין אותה עבור קבוצות ואירועים סגורים. לפרטים הקליקו כאן.
יובל וגנר, יו”ר עמותת נגישות ישראל תאר לנו את חזון עמותת נגישות ישראל.
לרבים מאיתנו יש הכרות קרובה עם מישהו או מישהי עם מוגבלות כלשהי. זו יכולה להיות מוגבלות זמנית, בשל פציעה, מוגבלות בשל גיל מבוגר, ולעתים זוהי מוגבלות מלידה. אצלינו בבית, אחותי הצעירה ביותר, נולדה עם CP, שזה שיתוק מוחין.
אז, כפי שאמר יובל וגנר, בפניה לבעלי עסקים: “רוצים להרוויח? תנגישו!”.
מדריך להנגשת מסעדות ובתי קפה עבור אנשים עם מוגבלות.
גילוי נאות: הייתי אורחת המקום.