את כל 198 העמודים שבספר החדש, ילדה של אף אחד, מאת רחל גבעון קראתי ברצף.
זהו סיפור עצוב וחזק, סיפור של ילדה שהתייתמה בגיל צעיר מאד, ולא יכולתי להניח את הספר בצד.
סגנון הכתיבה של גבעון מציג את האמת, את החיים, ואת החוויות של יעל בצורה אמיתית, וישירה.
בחרתי באופן אקראי קטע מן הספר, הנה הוא לפניכם:
אפשר ממש לחוש את הפחד של יעל, את חששותיה, ואת מה שעובר לה בראש.
הספר פותח במלים האלה: “”אמא מתה! אמא מתה!” זעקותיה של אחותי קטעו באחת את המשא ומתן העיקש שניהלתי עם אלוהים משעות הבוקר.”
בעצם, ברגע זה, יעל עדיין לא מעכלת את מה שהיא שומעת מפי אחותה, ועדיין לא מאמינה כי אמה מתה.
יעל התייתמה מאביה, ולאחר מותו אמה הבטיחה לה כי “קודם אגדל אותך, אחר כך אלך.” אבל, יעל עדיין לא גדלה, ולכן חושבת כי לא יכול להיות שאמה הותירה אותה לבד בעולם.
בן לילה התברר ליעל שמקומה בעולם השתנה מעכשיו ולעולמים. היא כבר לא תהיה ילדה אהובה ומוגנת, אלא תעבור לחזקתה של האישה שהיתה האויבת של אמה, אל גיסתה, אשתו של אחיה הגדול.
בספר נצטרף ליעל בשגרת חייה וביחסיה בתוך המשפחה, בבית הספר, עם שכניה ובמושב.
ספר מרגש ומיוחד, שלאחר קריאתו מסתכלים על העולם במשקפיים קצת אחרים.
ילדה של אף אחד
מאת: רחל גבעון
מספר עמודים:
הספר ראה אור בהוצאת “שולחן כתיבה” מבית מטר הוצאה לאור
מחיר באתר: 62.3 ש”ח