הי את, כן, את – אני יודעת שאת קוראת את המלים האלה בדיוק חמש דקות אחרי שהן עולות לכאן…
אני יודעת שאת עוקבת אחרי המלים הכתובות שלי…
גם אני עוקבת אחרייך, את יודעת, זה לא כל כך קשה היום….
אבל, עם יד הלב – הפעם אני רוצה שתבטיחי לי שתקראי את כל המלים בעמוד הזה פעמיים – קריאה אחת רגילה, וקריאה אחת – כמו שרק את יודעת לקרא.
אני רוצה שתשאלי את עצמך כמה שאלות, או ליתר דיוק, רק שאלה אחת.
“מה השאלה”, את שואלת…
חכמה – תמיד אהבתי את צורת החשיבה שלך…
בואי – תהיי כנה עם עצמך – עם יד על הלב…
שימי יד על ליבך, ותשאלי את עצמך את ה-שאלה!
ואת לא חייבת לענות עליה – לפחות לא עכשיו… קחי את הזמן – אין לחץ…
אבל, ברגע שתשאלי את השאלה, את כבר נמצאת ברמה אחרת – במקום אחר – נכון?
תבטיחי לי – כי אני יודעת שאת מקיימת הבטחות…
מוכנה?
קחי נשימה עמוקה
תדמייני שאת במקום רגוע, ירוק, ומקסים….
שימי יד על הלב
תעצרי – תחשבי – ו… תשאליאת עצמך, בלבך….
אני גם מעלה שאלה עכשיו – לא על הכתב הפעם – רגע…
וואוו – זו ממש הקלה.
את יכולה לכתוב לי הודעה – או לשלוח לי מסר בכל דרך שתבחרי – ואת יודעת שיש יותר מדרך אחת…
אז –
בהצלחה!
שלך,
הרווקה הנדירה
רק את אשר בליבו שלי איש ידע.
רק את אשר בליבו ובחשבתו יסכיל לעשות.
לכי עם ליבך כאשר יהיה שלם בהחלטתו
כתבת מקסים, רונית!
כל מלה בבסלע.
תודה על העיצות הטובות.
קארין