סיפור חייה של רירי נגע ליבי, גם בשל סגנון הכתיבה, גם בשל החוויות שעברה, וגם כי משפחתו של אבי מגיעה מאותו איזור בו גדלה רירי.

בכל פעם שקראתי כמה קשה היה לחיות תחת מטחי טילים, הזדהיתי עם רירי, וחשבתי על ילדותה של סבתי, שחוותה בדיוק את אותן חוויות.
אמה של רירי היא דמות מורכבת, והיתה לה השפעה רבה על רירי, על חיי החברה שלה, ועל זכרונותיה כמובן.
רירי מוכשרת, עדינה, רגישה, והקסים אותי הסיפור עם התמונת, שאחת מהן מופיעה על כריכת הספר, על הילדה שכבר לא היתה בעולמינו, ועל אמה של ילדה זו.
אהבתי את סגנון הכתיבה של רירי, וגם את ארגון העלילה וכמובן, הזדהיתי איתה לא מעט פעמים.
פליני וצ’כוב שזורים בעלילה, ומוסיפים תבלין קסום לסיפור חייה של רירי.
למרות שיש לא מעט חלקים עצובים בעלילה, רירי הצליחה להעלות חיוך על שפתיי, בזכות תיאוריה החיים והגישה שלה וראייתה את המציאות.
להתראות פליני
מאת: רירי סילביה מנור
עריכה: עינת יקיר וורד זינגר
362 עמודים
88 שקלים