ספרה החדש של עירית קינן, זיכרונות מחיים שלא חייתי, העלה בי עצמי זיכרונות ומחשבות על משפחתו של אבי, שלצערי, רק חלקם שרדו את השואה.
הספר מספר על מסעה של המחברת בעקבות אביה, במטרה לחוש ולהריח את כל הרגעים והתחושות שהוא עצמו חווה. האב מעולם לא סיפר לביתו דבר על עברו, והבת צמאה לכל פיסת מידע אודות אביה היקר, שהלך לעולמו.
לאחר מותו של אביה, פנקס קטן ודהוי, ובו כתב יד צפוף בשפה זרה, סוחף את עירית קינן למסע חוצה יבשות, בחיפוש אחר חייו הלא מסופרים של אביה. היא חדורת מטרה לאסוף את זכרונותיו, ולהפוך אותם לחלק ממנה.
עירית קינן כתבה ספרים נוספים. “זיכרונות מחיים שלא חייתי” הוא ספרה הראשון בסוגת ממואר בלשי-היסטורי.
הקריאה בספר מהנה ומסעירה, והרגשתי שאני מזדהה עם המחברת.
חויתי את האכזבות שלה, ואת הנצחונות שלה, ואף הרגשתי שאני מטיילת במחוזות רחוקים – יחד עם עירית קינן.
נהניתי מהשפה הקולחת ומהתיאורים החיים, ומהאופן בו המחברת הצליחה להעביר אליי את תחושותיה ואת חוויותיה.
לאט לאט מגלה המחברת מדוע אביה שתק ולא גילה לה על עברו, והיא אף מגלה סודות של ניצולי שואה אחרים.
זיכרונות מחיים שלא חייתי
מאת: עירית קינן
עורכת: ורד זינגר
הוצאת פרדס
318 עמודים
מחיר: 96 שקלים