את ספרו החדש של פביאן ברויטמן, “והבית ימלא עשן”, קראתי לפני כמה ימים, כשבאוויר היו ריחות של מדורות ועשן של ל”ג בעומר. בעודי צופה במדורות המיתמרות לגובה, קראתי את הסיפור הראשון, “בית הטוהר”, ובעיניי ממש עמדו דמעות. הסיפור הראשון מצליח לנופף במציאות הכואבת: אנחנו קיבלנו עולם מופלא, ובכל יום ויום שחולף, אנחנו הורסים אותו, ומזהמים את האוויר שלו. הסיפור “בית הטוהר” הוא סיפור על עולם שאיננו מכירים, ואני מקווה שגם לעולם לא נכיר. חייה של משפחה, הנמצאת בעולם שבו זיהום האוויר כה גדול, עד כדי כך שאנשים אינם יכולים לראות את עצמם או את האחרים. מנואל, אבי המשפחה, מצליח להמציא פתרון מעשי לבעיות הקיומיות בעולם החדש, ובכך מקווה להציל את משפחתו ואת ילדיו. ליויתי את מנואל ומשפחתו לאורך הסיפור, ובליבי תקווה שבית הטוהר, והרעיונות הנוספים של מנואל, יגאלו את המשפחה מצרותיהם. האם הסוף שמח? האם יש למנואל רעיונות נוספים באמתחתו? האם העולם יינצל והמצב ישתפר?
הסיפור השני, “מרטין”, הוא סיפור על אכזריות בני האדם, ועל נפשו הרגישה והמיוחדת של מרטין, ילד יהודי. כתוצאה מיחסם של חבריו לספסל הלימודים של מרטין, הוא ממציא תיאוריה, המבוססת על עשן, שאותו הוא רואה. התיאוריה מסקרנת את המורה של מרטין, ומרטין יוצא למסע לחקר תיאוריית העשן המיתמר, שאותה המציא עצמו. חייו של מרטין משתנים לטובה, כאשר הוא מתאהב בנערה מריה, המבינה לנפשו ומצליחה להכניס שמחה לחייו האפורים. האם הוריו של מרטין, יקבלו את מריה, למרות שאינה יהודיה? האם משפחתה של מריה תקבל את מרטין, על אף העובדה שהוא משתייך לעם היהודי? האם התיאוריה של מרטין בנוגע לעשן תתברר כנכונה?
הסיפור השלישי, “ירחמיאל”, הוא סיפור על שינוי עצמי, קבלת האחר ואהבה אמיתית. גם בסיפור זה עובר העשן כחוט השני, ופביאן ברויטמן מצליח להפתיע ולחבר בין הסיפור הקודם, לסיפור הנוכחי. ירחמיאל הוא תינוק, שנולד עם תסמונת דאון, והופך את חיי המשפחה של רבקה ואהרון על פיהם. ברויטמן מרגש ומצליח להעביר לקורא היטב את רגשותיה של האם, רבקה, ואת רגשותיו של האב, אהרון.
לבסוף, “משה ואהרון”, הסיפור הרביעי, הוא סיפור ובו תקווה להצלת העולם, והחזרת הצלילות לאוויר. האם יש תקווה? האם העולם יינצל מהעשן ומזיהום האוויר?
הספר “והבית ימלא עשן” הוא עתידני, אך הוא נושא בחובו מסרים לכולנו. אחד המסרים, שאני לוקחת איתי מהספר הוא שחשוב שנשמור על העולם בו אנו חיים, ונחשוב כיצד להפחית את זיהום האוויר ואת הפגיעה בחיות ובצמחים. קל להרוס את העולם היפה שלנו, אך לתקן קשה מאד, ולעתים אף בלתי אפשרי. מסר נוסף וחשוב הוא המסר שהאדם יכול להשתנות לטובה, להכיר בטעותו ולחיות חיים טובים יותר, כשהוא שלם עם עצמו ועם סביבתו.
לפניכם ציטוט מתוך הספר, אשר ממחיש כמה התוכן קסום וכמה השפה וסגנון הכתיבה קולחים ומרתקים:
“השמש זרחה בשמיים במלוא עוצמתה. האופק האדמדם נצבע בתכלת בהיר. השמיים קיבלו גוון כחול, שאיש על פני האדמה טרם הצליח לתחום במילים. האוויר היה צלול, ומשב קריר של בוקר חלף על פני מנואל. הוא הביט מעלה וראה קונדור עף בכנפיים פרושות, מתאהב ברוח, כמו בכל יום מחדש. מפלרטט עם הגורל, בביטחון מלא שהמחר יביא עמו את מה שההווה נותן ומה שהאתמול נתן. מנואל הביט על רכס ההרים והבחין בקו המדויק המבדיל בין שמיים בארץ. אותו קו שצייר באדמתו, דמות אישה חושנית, מסתורית ונאמנה”. כך נפתח הספר. מדובר בחלום בהיר עד כאב של מנואל, אב למשפחה המתמודדת עם מציאות חדשה בעולם. העולם עצר מלכת, הוא התמלא עשן סמיך והאנושות ששרדה מחפשת דרכים להמשיך ולחיות.”
פביאן ברויטמן הוא בן 44, נשוי ואב ל- 3. ברויטמן גר בכפר סבא, והוא יליד ארגנטינה, נוירופסיכולוג ופסיכולוג שיקומי ורפואי. לצד עיסוקו המקצועי, כותב ברויטמן מגיל צעיר, בעיקר סיפורים קצרים ורומנים. חלק מסיפוריו ראו אור הן בארגנטינה והן בישראל. הוא זכה בפרסים בכמה תחרויות ספרות בארגנטינה.
שם הספר: והבית ימלא עשן
מאת: פביאן ברויטמן
הוצאת הספרים “גוונים“
מספר עמודים: 254 עמודים
מחיר: 72 ש“ח
להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב בר כוכבא 29 תל אביב ובאתר ההוצאה http://www.gvanim-books.com או כספר אלקטרוני.