בספרו החדש, “מדרגות לשעת חירום”, קאופמן מציג מקבץ של סיפורים קצרים וקלילים, שבסופם תמצאו הפתעה, או סגירת מעגל. הסיפורים אינם קשורים ביניהם, ולכן, אם תרצו לדלג, לקטעים מסויימים, עשו זאת בהנאה.
סגנון הכתיבה זורם וקל לעקוב אחרי ההתרחשויות בכל סיפור. שפתו של קאופמן ציורית ומפורטת, ואני הרגשתי שאני נמצאת כ”זבוב על הקיר”, וצופה במתרחש.
אני אהבתי סיפורים רבים, ואף קראתי אותם פעמיים. לדוגמא: “הדייר”, “לופקה-לופקה”, “איזה יום היום”, ועוד. הסיפור האהוב עליי ביותר הוא “הדייר”, בזכות הסוף המפתיע שלו. בנוסף, הסיפור הזה, כמו גם סיפורים נוספים, מלמד אותנו לקח חשוב לחיים, הקשור לאמון בבני אדם ולעשיית טוב לאחרים.
מיקי קאופמן עורך לקורא היכרות עם מגוון דמויות, בסיפורים השונים, וגם לוקח אותנו למסע בזמן.
להלן ציטוט מתוך הספר, מהסיפור “לופקה-לופקה”:
“לא האמנתי לאף מילה. אבל גם לא האמנתי שאני מדבר עם לופקה פנים אל פנים , וידעתי שאף אחד לא יאמין לי, אפילו בלייך ודודני, והייתי צריך הוכחה”.
שם הספר: מדרגות לשעת חירום
מאת: מיקי קאופמן
הוצאה לאור: סטימצקי
144 עמודים
64 שקלים