אני בטוחה שאתם מכירים את הספר “ציפור הנפש”, של מיכל סנונית. אני קראתי אותו עשרות פעמים, וגם הקראתי אותו לאחייניי מספר רב של פעמים.
מיכל סנונית מוציאה ספר חדש, “רוקמת החלומות”, המתאים בדיוק לימים טרופים אלה.
הסיפור הוא על אישה אחת, שאהבה לרקום. אבל, במקום חוטים ובדים, שאיתם רוקמים בדרך כלל, היא רקמה חלומות. אני עצרתי לרגע את הקריאה, וחשבתי בליבי איזה חלום הייתי רוצה שהאשה של מיכל סנונית תרקום לי. אז החלום הראשון שעלה בראשי, היה חלום של שלום. ואז הצטרף אליו חלום של שלווה, וכך הוספתי עוד חלומות בליבי ובראשי. עצרו גם אתם וחשבו, איזה חלום או חלומות הייתם רוצים שהאשה המיוחדת תרקום לכם? איזה חלום תרצו שהאשה המופלאה תרקום לאהובים ולאהובות שלכם?
בתחילה, כשהאשה עורכת תערוכה ובה הרקמות שלה, המבוגרים מתאכזבים ולא רואים דבר. נחשו מי רואה את הרקמות המיוחדות שלה? אני לא רוצה לגלות ולקלקל לכם את ההפתעה…תוכלו לקרא על כך בספר.
להלן ציטוט של פסקה מהספר, ששבתה את ליבי ונכנסה למוחי.
“רק בד אחד קטן שלא נרקם עדין
לחש כמעט בלי קול:
היופי בנסתר טמון
לא בנגלה לעין.”
להלן חלק מספריה של מיכל סנונית, המיועדים לילדים ולכל גיל:
“צפור הנפש”, הפצה מודן, 1985; “אדם והפרח”, כתר, 1987; “איילת השחר”, כתר, 1987; “דרך הלב”, זמורה ביתן, 1989; “איש עם כובע על הגובה”, מעריב, 1991; “מסיבה משפחתית”, מעריב, 1993, (מבחר שירי ילדים משנות ה-80 – 70); “בוא וחבק אותי”, הפצה מודן, 1997; “יד ביד עם אלוהים”, הפצה מודן, 1999; “תום כבר לא לבד”, ספרי אריה ניר, 1995; “לי-אור”, ידיעות אחרונות, 2000; “כמה דוב בבית”,מודן 2004; “שירה נוסעת העירה”, מודן, 2006 ו”ירמיאו החתול”, מודן 2008. “דניאל וסודות הים, ו”גלי והמפלצת המעופפת” בהוצאת מודן, 2013.
בין ספרי שיריה: “מי מפחד משירים רומנטיים”, כתר 1987; “נגיעה”, כתר 1990; “בא והולך”,זמורה-ביתן 1992; “דרך היופי דרך הכאב”, ידיעות אחרונות 1999; “ללחוש אהבה”, ביתן 2004, “שירת הלב”, כנרת, זמורה ביתן, 2007. “אני אומרת זאת מאהבה”, מודן 2013.
אני מאחלת לכם שחלומות טובים יהיו מנת חלקכם, וגם אאחל לכולם את ההקדשה שמיכל סנונית כתבה לילדיה: “לילדי, שלא תעזו להפסיק לחלום”.
שם הספר: רוקמת החלומות
מאת:מיכל סנונית
הוצאת: מודן הוצאה לאור
הספר אינו ממוספר
מחיר: 48 שקלים
איורים: גליה ארמלנד