אני לא זוכרת ספר, שעד העמוד האחרון שלו לא האמנתי שאכן זה מה שיקרה באמת. למה? כי אלכס, בעיניי, לכל אורך הספר, מההתחלה, נתפס כשקרן, בוגד, נוכל וחלקלק. אילנה תורטלטאוב, הסופרת, הצליחה להפתיע אותי, ובגדול, בשניים וחצי העמודים האחרונים של הספר. מי זה אלכס? מי זו אדית?
אספר לכם, אבל לא יותר מדיי, כי אני לא רוצה לקלקל לכם את ההנאה שבקריאה (כמו שאני לא אוהבת שמקלקלים לי…).
אז ככה, אדית היא אישה יפה, נשואה, שבתחילת הסיפור אינה עובדת, אלא מטפלת בבעל, בילדים ובבית. בזכות השכן החדש שלה, גבר מבוגר ממנה (אל חשש! היא לא בוגדת בבעלה…), היא יוצאת לעבוד כפקידה בבנק, ומשם חייה משתנים והיא גם מתפתחת ונעשית מאושרת יותר.
ואז, מגיע אלכס החתיך ללמד את אדית מחשבים לצורך עבודתה בבנק. אלכס מקסים, חכם ו…כמו שכבר כתבתי, חתיך ביותר! אבל, אלכס נשוי ואוהב את אשתו… והוא מבהיר זאת היטב לאדית.
האם אדית תצליח להשתלט על משיכתה לאלכס? אני מעדיפה לא לגלות לכם, ושתגלו זאת בעצמכם, במהלך הקריאה.
אדית ואלכס פותחים עסק במשותף, וכאן, מתחילות לצוץ בעיות ואתגרים, מכשולים, וגם הצלחות לעתים. אדית, ללא ספק, מתאהבת באלכס עד מעל הראש. אבל, מה איתו? האם הוא חש כלפיה משהו אמיתי, או שמא הוא שחקן טוב?
“האם אלכס הוא שותף אמיתי לאדית, או שמא יש כאן אינטרס ועוקץ?” שאלה זו ניקרה במוחי לכל אורך הספר, ואת התשובה קיבלתי רק בסוף הספר…
המחברת הצליחה לגרום לי לדאוג לגורלה של אדית, לכל אורך הספר, וכשאני חושבת על שם הספר “מסיביר באהבה”, היו המון רגעים שהרגשתי שיש כאן הרבה סיביר, אבל אין כאן הרבה אהבה, מצידו של הסיבירי שלנו, אלכס. “ואולי”, חשבתי לעצמי, “אולי זו בעצם אהבה סיבירית? אהבה קצת מקפיאה?”
ציטוט מתוך הספר, “מסיביר באהבה”, כדי שתחושו את סגנון הכתיבה המיוחד של אילנה תורטלטאוב:
“תחרויות הסקי שלנו בין האוניברסיטאות נערכו בטמפרטורות האופייניות לאזור, נמוכות מאוד, במינוס עשרים מעלות. קו הזינוק היה גם קו הסיום. בזמן התחרות הסתודדו סביבו השופטים שלנו ושפשפו את ידיהם שהאדימו מקור כשהסירו את הכפפות והפעילו את שעוני העצר בשריקת הזינוק ובקו הסיום. באוויר הצח הקמנו אוהל שבתוכו ערכנו שולחן שוודי. בר יפה משופע בשפע של דליקטסים טעימים למנצחים ולפרופסורים. כל המשתתפים בתחרות הרגישו מנצחים ולא היה משנה מי הגיע ראשון ומי אחרון. היינו לגיבורים כאשר ניצחנו את איתני הטבע והדלות של הסטודנט בסיביר. אני שתיתי לפחות חמש כוסות תה רותח ובלעתי שתי לחמניות נקניק ריחני פיקנטי. באותה תקופה אני זוכר את עצמי רעב כל הזמן. לא היה אוכל בסיביר, לאנשים היה מספיק כסף בכיסים אבל לא היה מה לקנות בו”
“מסיביר באהבה”
מאת אילנה תורטלטאוב
הוצאת הספרים “אוריון”
352 עמודים
מחיר: 69 ש”ח
להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il