הספר פותח במשפט: “הם אהבו לאט וזרמו לאט וציפו לטובות בימים אחרים.” ארבע הפסקאות הראשונות, שפותחות את הספר “אהבנו לאט”, מתארות כמה אהבה שררה בין דליה, גיבורת הספר, לבין בעלה, גדי.
הפסקה החמישית היא קצרה וחותכת, בת שורה אחת. גם הבשורה, הניחתת על דליה, בשורה האחת הזו היא קצרה וחותכת: “תאונה קטלנית דרסה את גדי וגזלה באחת את החלום”.
מייד לאחר קריאת השורה הזו, חזרתי להתבונן בכריכת הספר, שעליה מופיעה שמשה עבה מנופצת. הבנתי! החיים של דליה לעולם לא ישובו להיות שלמים וחזקים, כפי שהיו לפני האירוע העצוב הזה. יש אירועים בחיים, לעתים הם מתוכננים וקורים על ידינו, ולעתים אינם תלויים בנו, שמשנים את חיינו, ללא יכולת לחזור אחורה בזמן ולתקן את המציאות. מה שאני לוקחת איתי לחיים, כמסר מהספר “אהבנו לאט”, זה שעליי לשקול את צעדיי היטב, גם כשהמציאות נראית לי מושלמת. לפחות את הפעולות התלויות בי, עליי לשקול היטב, לבל אהרוס את המציאות, מבלי יכולת לתקן אותה.
דליה מתמודדת עם בשורת המוות של בעלה בדרכה היא, באמצעות הסתגרות והרחקת האנשים הקרובים אליה ביותר, כולל בתה ונכדיה. תמי גיל, המחברת, מפליגה בתיאורי אהבתם האמיתית של דליה וגדי. ממש חיים מושלמים והרמוניים. אך, כמו השמשה המנופצת בכריכת הספר, גם החיים האידיאליים של דליה מתנפצים לרסיסים. לדליה מסתבר, שייתכן שיש לגדי, בעלה, ילד מאשה אחרת. לא אגלה לכם אם החשש הזה מסתבר כנכון או לא, כדי לא להרוס לכם את חוויית הקריאה המהנה והמסקרנת.
ככל שדליה נוברת בחפציו ובפתקיו של גדי, היא מגלה עולמות נוספים בחייו, שמפתיעים אותה, ושעליהם הוא מעולם לא סיפר לה. מדהים כמה אפשר לא לדעת על אדם קרוב כל כך, שנמצא אתך יום-יום וחולק עמך את יצועו.
הדמות של דליה מתפתחת במהלך העלילה, ולבסוף, תגלו האם היא מגיעה לשלווה.
הכתיבה של תמי גיל קולחת, ברורה והיא דואגת להשאיר קצוות פתוחים, שנחשפים לאטם, במהלך הסיפור. הספר “אהבנו לאט” הנעים לי את השבת האחרונה.
מחיר: 64 שקלים.
מספר עמודים: 181 עמודים.
הוצאה לאור והפצה: ראובני ספרי צמרת בע”מ.
לגרסא דיגיטלית של הספר, הקליקו על הקישור הזה.
הפרק הראשון של הספר זמין לקריאה בקישור לעיל.
גילוי נאות: הספר התקבל לסקירה.